החלפת מפרק הברך הינו אחד הניתוחים האורטופדיים השכיחים ביותר בעולם, ויעילותו אינה מוטלת בספק מבחינת הקלת הכאב ושיפור התפקוד כאשר מפרק הברך נשחק עקב דלקת מפרקים (אוסתיאוארתריטיס וראומטואיד ארתריטיס). למרות שהניתוח מצליח ברוב המכריע של המקרים, 81% – 89% מהמטופלים שבעי רצון עם התוצאה הסופית. לפי מחקר חתך פרוספקטיבי על שביעות רצון של מטופלים אחרי החלפת מפרק ברך ראשונית, אחד מתוך חמישה בקירוב (19%) לא היה מרוצה מהתוצאה הקלינית. שביעות הרצון של מטופלים מהקלת הכאב נעה בין 72-86% ושביעות הרצון מהתוצאה התפקודית עמדה על 70-84%.

לעיתים אין ככל הנראה חפיפה בין שביעות הרצון של הרופא המנתח ושל המנותח לגבי תוצאת החלפת הברך. המנתחים נוטים להיות מרוצים. מהממצאים משביעי הרצון בצילומי הדמיה ומטווחי תנועה מצוינים אצל מטופלים שגם באופן אובייקטיבי משתקמים יפה. למרות התוצאות האובייקטיביות, באופן סובייקטיבי מספר מטופלים קטן אינו מרוצה מהתוצאות. הבנתנו לגבי פער זה בין שביעות הרצון של הרופא וזו של המטופל הינה מוגבלת. המודעות לקיום הפער, כמו גם זיהוי מוקדם של גורמים שעלולים להוביל לפער בין שביעות רצון הרופא והמטופל, עשויים לשפר את הדו-שיח בין מטופל ומנתח. כך ישתפרו התהליכים הקליניים של קבלת ההחלטות, ציפיות המטופלים יהיו מציאותיים יותר ויתכן וכל אלה ישפרו את התוצאות אצל המטופל.

כיצד יכולים המנתחים לנסות ולשפר מצב זה? לפי ניסיוננו יש לשלב בין מספר מרכיבים ייחודיים של טיפול בחולה כדי להשיג גישה רב-אופנית אופטימאלית. כולל בחירת מטופלים מכוונת, דגש על הדרכת המטופל, גישה רב-אופנית לטיפול בכאב אחרי הניתוח, חזרה מוקדמת לפעילות של המטופל, ופיזיותרפיה. התמקדות בכל אחת מחמש הנקודות הבאות עשויה לעזור להבטיח את השמירה. על בטיחות החולה ולהגביר את שביעות רצונו. אנו ממליצים על כך לכל עמיתנו:

  • בחירה נכונה של המטופל
  • קביעת ציפיות הולמות
  • מניעת סיבוכים שניתן למנוע
  • ידיעה מפורטת של תהליך הניתוח
  • הכוונה נכונה לפני ואחרי הניתוח שמאפשרת מעבר חלק יותר דרך המערכת ומגבירה את תחושת הביטחון של המטופל.

בחירה נכונה של המטופל: המנתח חייב לקבוע שהניתוח נעשה על פי האבחנה הנכונה. במיוחד יש לשלול כאב שמקורו בגב או בירך. במידה והמטופל מתלונן על כאבים בברך יחד עם כאבים או נוקשות בירך (בין אם דלקת מפרקים נראית לעין בצילום רנטגן או לא), הזרקת חומרים מרדימים אל תוך המפרקים השונים עשויה לספק מידע חשוב לאבחנה. בכל המקרים המנתח חייב לוודא כי תסמיני המטופל, הסימנים ותוצאות צילומי ההדמיה מתאימים זה לזה מבחינה קלינית, לפני שממליצים על ניתוח.

קביעת ציפיות הולמות: חשוב מאוד שהמנתח ייקח בחשבון את ציפיות המטופל ויתמודד איתן לפני הניתוח. כבר הוכח שמטופלים מרוצים יותר אחרי החלפת מפרק כאשר התוצאות תאמו את ציפיותיהם. ציפיית המטופל מתייחסת לכך כי סביר להניח שאירועים מסוימים יתרחשו בזמן של טיפול רפואי מסוים או כתוצאה ממנו. זאת להבדיל מרצון המטופל שאירוע מסוים יתרחש. יש לדאוג למודעות המטופלים לעובדה כי למרות שהניתוח מצליח ברוב המקרים  81% – 89% מהמטופלים מרוצים לחלוטין עם התוצאה הסופית של החלפת מפרק ברך ואפילו במקרה של ניתוח מוצלח, יש לקחת בחשבון כאב כלשהו מדי פעם.

מניעת סיבוכים שניתן למנוע: שיעור התמותה הכללי כתוצאה מניתוח להחלפת ברך עומד על פחות מ-1%, ומתגבר עם גיל מבוגר יותר, מין זכר, ומספר הבעיות הרפואיות הקיימות הנוספות. זיהוי של בעיות אלה וההתמודדות נכונה איתן לפני הניתוח חשובים על מנת לצמצם סיבוכים לאחר הפעולה. נמק של העור וזיהומים עמוקים אחרי ניתוח להחלפת הברך הינם נדירים יחסית. ישנם מספר גורמים שמגבירים את הסיכון להתפתחות של סיבוכים בפצע  כמו דיכוי חיסוני, תת-תזונה, שימוש בסטרואידים, דלקת מפרקים שגרונית, ריבוי צלקות, ומחלות כלי דם.

ידיעה מפורטת של תהליך הניתוח: על המנתח להכיר מקרוב את המכשור והשתלים בהם הוא  עומד להשתמש. קיים קשר מכריע בין ניסיון ומספר הניתוחים המבוצעים על ידי המנתח (נפח ניתוחי). הממצאים מראים כי עבור ניתוח להחלפת ברך קיים קשר הדוק בין הנפח המוסדי של בית החולים ונפח הניתוחים של המנתח, עם מאפייני תוצאות שונים, כמו תמותה, סיבוכים רפואיים כמו דלקת ראות, שיעורי זיהומים עמוקים, מצב תפקודי ונקודות סיום מורכבות.

הכוונה נכונה לפני ואחרי הניתוח שמאפשרת מעבר חלק יותר דרך המערכת ומגבירה את תחושת הביטחון של המטופל:
חשוב לציין כי הערכת מצב שגרתית לפני הניתוח מונעת בדיקות מיותרות. במוסד שלנו נקבע סדר פעולות סטנדרטי לפני הניתוח על מנת לקבוע באופן ברור איזה בדיקות יש לבצע אצל איזה מטופלים. הליך זה מונע ביצוע מוגזם ובלתי נחוץ של בדיקות, שמצד אחד תורמות מעט מאוד להתנהלות הטיפול, אך מצד שני (במקרים של צילומי הדמיה או בדיקות דם נוספים) עלולות לגרום למצוקה אצל המטופל. נקודה חשובה נוספת לקראת הניתוח הינה הדרכת המטופל לגבי הפעולות השונות לפני ואחרי הניתוח. במוסדנו, כל המטופלים עוברים תוכנית זהה אחרי הניתוח, בלי קשר למנתח המטפל, מה שמאפשר למטופל כמו גם לכל הצוות הרפואי להיות מודעים לצפוי ולתהליך הרגיל אחרי הניתוח.

תוכנית ניתוחית מזורזת מאפשרת את שחרור המטופל 2-4 ימים אחרי הניתוח. תוכנית זו מבוססת על תאום בין מרכיבים ייחודיים שונים של הטיפול בחולה כדי להשיג גישה רבת אופנית אופטימאלית והיא מתייחסת לדפוס החשיבה של המטופל, משפחתו והצוות. שמים דגש על תגבור הדרכת המטופל ולהחזיר אותו "לחיים נורמלים" מהר ככל האפשר, מעודדים אותו ללבוש את בגדיו האישיים. בנוסף חשוב לשים דגש על חזרה מוקדמת לניידות ועל פיזיותרפיה. אפשר בין השאר להשתמש במכשירי עזר, כגון מקל הליכה לצורך קלות רבה יותר בתנועה. תהליך שחרור חלק נתמך על ידי שיחת טלפון שגרתית עם המטופל 48 שעות אחרי שחרורו, כדי למנוע התפתחויות של בעיות ולהתייחס לדאגותיו.

לסיכום: הגורמים הצפויים החזקים ביותר לאי שביעות רצון מצד המטופל אחרי הניתוח כוללים:

  1. חוסר היענות על ציפיות המטופל, שקשורה לסיכון לאי שביעות רצון פי 10.7 גבוה יותר – לפי כך אנו ממליצים למנתחים "הבטיחו מעט וספקו הרבה".
  2. מטופלים שלפני הניתוח סובלים מכאבים במצב מנוחה (סיכון לאי שביעות רצון פי 2.4 גבוה יותר) ומטופלים שצילומי ההדמיה שלהם אינם תואמים את התסמינים הקליניים. כל אלה לא אמורים לעבור ניתוח להחלפת מפרק הברך – בחרו את המטופלים הנכונים.
  3. תוצאה נמוכה בניקוד WOMAC בשנה הראשונה אחרי הניתוח (סיכון לאי שביעות רצון פי 2.5 גבוה יותר) – דע את הפרטים הקטנים של הניתוח על מנת להשיג תוצאה טובה.
  4. סיבוכים אחרי הניתוח שדורשים אשפוז חוזר (סיכון לאי שביעות רצון פי 1.9 גבוה יותר) – הימנעו מסיבוכים משמעותיים ככל האפשר.