דלקת מפרקים ניוונית (OA- OSTEOARTHRITIS) הינה מחלה שגרונית הנפוצה בעיקר בקרב האוכלוסיה המערבית. קיימת בעיקר בקרב 11% מהמבוגרים בני 65 ומעלה  , ו- 6% מהמבוגרים בגילאי 30 ומעלה. מבחינה פתולוגית, המחלה מאופיינת באבדן סחוס מפרקי, ובאה לידי ביטוי בירידה תפקודית של מפרק הברך.

דלקת מפרקים ניוונית של הברך הינה תהליך מטאבולי פעיל ודינאמי אשר כולל בתוכו מנגון של תיקון והרס. מפרק הברך רגיש יותר למחלה, משום שהוא חשוף יותר להפרעות ועומסים מכניים מאשר מפרקים אחרים. ישנם גורמים מרובים להיווצרות דלקת מפרקים ניוונית של הברך: גורמים כלליים- הזדקנות, מין, הפרעות אכילה, תורשה, וגורמים מקומיים שליליים- טראומה, עיסוק מקצועי. המחלה נפוצה פי שניים אצל נשים ומופיעה בדרך כלל בצורה דו צדדית. נשים עוברות פי שניים יותר ניתוחי החלפת מפרק ברך מאשר גברים.

דלקת מפרקים ניוונית של הברך הינה תהליך מטאבולי פעיל ודינאמי אשר כולל בתוכו מנגון של תיקון והרס. מפרק הברך רגיש יותר למחלה, משום שהוא חשוף יותר להפרעות ועומסים מכניים מאשר מפרקים אחרים. ישנם גורמים מרובים להיווצרות דלקת מפרקים ניוונית של הברך: גורמים כלליים- הזדקנות, מין, הפרעות אכילה, תורשה, וגורמים מקומיים שליליים- טראומה, עיסוק מקצועי. המחלה נפוצה פי שניים אצל נשים ומופיעה בדרך כלל בצורה דו צדדית. נשים עוברות פי שניים יותר ניתוחי החלפת מפרקים בברך מאשר גברים.

דלקת מפרקים ניוונית בברך נושאת סימנים של כאב וחוסר יכולת תפקודית. איכות החיים נפגמת כתוצאה מחוסר יכולת פיסית ומכאב. הטיפולים העכשוויים שואפים לטפל בסימפטומים אלו במספר שיטות: טיפולים לא תרופתיים- חינוך, שינוי באורח חיים, התעמלות, טיפולים תרופתיים וטיפולים מקומיים.

שני סוגים עיקריים של התערבות ביו-מכאנית מאפשרים הפחתה של הכאב ושיפור התפקוד בקרב מטופלים עם OA בברך:
  • סדים רגליים משמשים בהצלחה לטיפולים בפתולוגיות שונות שמיוחסות לאי תפקודים ביו-מכאניים של הגפה התחתונה- ההיגיון העומד מאחורי הסוג הראשון הינו הנמכת פני השטח של המפרק הנגוע באמצעות סד המייצב את כף הרגל. מחקרים הוכיחו שמייצבים שעוצבו במיוחד עבור הברך יכולים להפחית את הכאב ולשפר תפקוד.
  • מכשיר חדש ביומכאני הוא פלטפורמה אשר מתלבשת על הרגל עם שני אלמנטים קמורים עשויים מגומי אשר מחוברים לבסיס שלה. במהלך ההסתגלות של האלמנטים, המכשיר יכול לשנות את מרכז הלחץ של המטופל במהלך הליכה ויכול להעביר את כיוון הוקטור של המאמץ, מאחר וישנו שינוי במרחב של הכוחות הפועלים על מפרק הברך. לפי מחקר שנעשה לאחרונה, המכשיר שיפר דפוסי הליכה אצל מטופלים עם כאבי גב תחתון כרוניים. לאחר שלושה חודשים של טיפול, המכשיר שיפר מהירות הליכה, אורך צעדים, מקצב ותמיכה בגפה בזמן ההליכה. הטיפול כולל אימונים יומיומיים עם המכשיר בהתאם לתכנית אימונים אשר מתבצעת בסביבה של המטופל.

המחקר הנוכחי נועד לבחון את תוצאת מטופלים עם דלקת מפרקים ניוונית של הברך אשר שולבו בתכנית אימונים ביומכאנית.

מתודיקה:  קבוצת המחקר מנתה 654 מטופלים: 446 נשים (68.2%) ו- 208 גברים   (31.8%), אשרֹֹֹֹ אובחנו במחלה (OA). ממוצע הגילאים היה 64.7 עם סטיית תקן של  8.9 הגובה הממוצע היה 162.3 ס"מ עם סטיית תקן של 9.1 ס"מ, המשקל הממוצע היה 84.4 ק"ג עם סטיית תקן של 31.1 ק"ג.

קריטריונים להכללה במחקר:

  1. מטופלים אשר סובלים מהמחלה לפחות שישה חודשים, זאת בהתאם לקרטריונים של הקולג' האמריקאי לראומטולוגיה (ACR),
  2. מטופלים אשר מילאו את השאלונים המתאימים לאחר טיפול של 12 שבועות.

קריטריונים להוצאה מהמחקר:

  1. מחלקות זיהומיות נוירולוגיות וראומטולוגיות
  2. זריקות סטרואידים בשלושה חודשים אחרונים
  3. ניתוחים קודמים בברך למעט ארתרוסקופיה
  4. החלפת מפרק הירך או הברך
  5. שברים

פרוטוקול המחקר:  לפני הבדיקות נאמר למטופלים לא ליטול משככי כאבים לפחות 72 שעות וזאת על-מנת למנוע השפעה של משככי הכאבים על רמות הכאב של המטופל. מדדים שונים נלקחו מתיקי המטופלים וכל המטופלים ענו בצורה מלאה על שני סוגי השאלונים: WOMAC ו- SF-36. כעבור שנים-עשר שבועות, המטופלים הוערכו מחדש. לאחר השלבים הבסיסיים המכשיר הביומכאני כויל באופן אישי לכל מטופל. מטרת הטיפול היא להביא את המטופלים לרמת הכאב הנמוכה ביותר במהלך הליכה. בסוף הכיול, כל מטופל עבר כיול מותאם לפי הסימפטומים שלו. כל המטופלים קיבלו הוראות לביצוע תרגילים בבתיהם וכך התחילו את הטיפול יום למחרת הביקור הראשון במרכז הטיפולי. הטיפול התחיל ונמשך כל יום במשך שנים עשר שבועות, זמן ההליכה שנקבע לכל מטופל עלה בהדרגה ובהתאמה. המטופלים מילאו את שאלוני המחקר פעם שנייה.

תוצאות:  לא היו דיווחים על חוסר איזון, מעידות, או כל בעיה פיסית אחרת בזמן המחקר. בסוף השבוע השני, המטופלים עברו ביקורת טלפונית אשר ווידאה ביצוע. לאחר שנים עשר שבועות, סולמות הכאב והתפקוד של WOMAC ירדו משמעותית. הכאב ירד ב- 30% (P<0.001) והתפקוד שופר ב- 29% (P<0.001). כל שמונה הקטגוריות בשאלון ה SF-36 השתפרו בצורה משמעותית. נמצא שאין הבדל מובהק בין מינים.

דיון ומסקנות:  תוצאת המחקר מגלה שישנו שיפור משמעותי בכאב ותפקוד במטופלים עם מכשיר ביומכאני. לאחר שנים עשר שבועות של טיפול באמצעות המכשיר, תוצאות שאלוני ה- WOMAC וה- SF-36 הצביעו על שיפור ברמת הכאב, התפקוד ורמת החיים. המידע שנאסף משני סוגי השאלונים הצביע על הבדל בין שני המינים בתפישת הכאב, התפקוד ורמת החיים. נשים דיווחו על רמת חיים ירודה יותר מאשר גברים.

מחקר זה, כמו מחקרים דומים אחרים, מעלים את האפשרות שנשים חוות סימפטומים חמורים יותר של המחלה מאשר גברים. הסתירה מדגישה את החשיבות של אבחון נכון של המטופל באמצעות הכלים הנחוצים לשם כך. טיפולים רפואיים וכירורגיים למחלה לעתים קרובות מוגבלים ואסטרטגיות שיקום הכוללות פתרונות כמו נעילת נעליים מיוחדות, תרגילים, התאמת פעילות ומכשירי עזר כגון מכשיר אפוס, תהיינה יעילות יותר.