ניתוח החלפת מפרק ברך

כאשר דלקת מפרקים פוגעת במפרק הברך, הברך אינה יכולה לבלום ולספוג ביעילות זעזועים. הסחוס במפרק נשחק, כאבים מופיעים בהדרגה ופוגעים ביכולת התפקוד ובאיכות החיים.

במקרה כזה יש צורך לפנות לאורתופד מומחה ברכיים לשקילת ביצוע החלפת ברך. מטופל, הסובל מנזק כרוני, אשר טיפולים שמרניים כגון פיזיותרפיה וטיפול תרופתי אינם יעילים עבורו, הינו מועמד מתאים עבור ניתוח החלפת מפרק ברך.

 

החלפת ברך חלקית או מלאה

שינויים ניווניים בברך יכולים להתפתח באחד או יותר מהמדורים – פנימי (מדיאלי), חיצוני (לטרלי) או בפיקה (פטלו־פמורלי). כאשר רק אחד מהמדורים מעורב, החלפה חלקית של הברך יכולה להתבצע (Unicondilar Knee Replacment), הניתוח נעשה דרך חתך קטן יותר והשיקום בדרך כלל קצר יותר. כאשר מעורבים שניים או שלושה מדורים אזי נבחר בהחלפת ברך מלאה (Total Knee Replacement- TKR) דרך חתך גדול יותר. לפני הניתוח הרופא המנתח הוא שיקבע מה יהיה אופן החלפת המפרק.

מהם הגורמים לשחיקת מפרקי הברך?

הסיבה העיקרית המובילה לניתוח החלפת ברך היא פגיעה בסחוס המפרקי. הפגיעה הנפוצה ביותר היא שחיקה ניוונית של הסחוס, אשר אינו יכול להתחדש, ומתרחשת בעיקר בגילאים מתקדמים: החל מגיל 60 בין 10%-15% מהאוכלוסייה יחוו שחיקה זו, ובגילאי 80 ומעלה, 80% מהאוכלוסייה יהיו עם דרגות חומרה שונות של שחיקת המפרקים.
סיבות נוספות לשחיקת סחוס מלבד שינויים ניווניים הן: טראומה למפרק: שבר, פריקה, גידולים סביב המפרק, חוסר אספקת דם לאזורים בתוך המפרק ומחלות דלקתיות כמו ראומטיזם, זאבת (לופוס) וכד' אשר פוגעות באופן קשה ברוב מפרקי הגוף.

מהם הסימנים להתנוונות הסחוס?

חשוב להבין שהסחוס היא רקמה ללא עצבים וכלי דם. הסחוס מקבל את אספקת החומרים להם הוא זקוק מהעצם עצמה ומנוזל המפרק - הנוזל הסינוביאלי.
כאשר מתרחשת פגיעה בסחוס, העצם מתחת נחשפת, ואז למעשה מתחילים השינויים והסימנים לשחיקה, בין השינויים הללו ניתן למנות: מגבלה בתנועת המפרק, ירידה בפעילות, כאבים חזקים שמתגברים בפעילות, לאחר ישיבה ממושכת ובבוקר שקמים. כל אלה מעידים על שחיקה של הסחוס. ככל שדרגת השחיקה גדולה יותר כך הקושי והכאב מוגברים.

מתי חשוב לפנות לניתוח החלפת מפרק ברך?

כדאי לפנות לניתוח כאשר טווח הזמן שבו הכאב מתרחש משתנה מכאב המופיע לסירוגין לכאב ממושך, כרוני לאורך כל היום, בכל פעילות (כאב מגביל הפוגע באיכות החיים).

 

מה מייחד ניתוח החלפת ברך בשיטה של פרופ׳ דרקסלר?

ניתוחים להחלפת מפרק ברך נחשבים מהמוצלחים באורתופדיה ומשפרים דרמטית את איכות החיים.
השיטה של פרופ׳ דרקסלר שהתפתחה בשנים האחרונות מאפשרת למטופלים לחזור לשגרה וללכת ללא הליכון או מקל תוך שעות ספורות בלבד לאחר ניתוח החלפת ברך.

השיטה של פרופסור דרקסלר שונה במספר גורמים מניתוחי החלפות מפרק ברך בשיטה הקלאסית:

ניתוח החלפת ברך
  • ההבדל העיקרי נובע מחיתוך הרקמה ואיזון הרצועות בזמן הניתוח. השיטה, שמכונה על ידי פרופסור דרקסלר "מילימטר־מעלה" ומבוססת על ביצוע שרשרת של פעולות זעירות מאד בחיתוכי העצם, הרקמות וזוויות המשתל. במהלך הניתוח מבצע פרופ' דרקסלר את השינויים הקטנים הדרושים כדי להשתיל את המפרק המלאכותי בצורה האנטומית ביותר, עם פגיעה מזערית ברקמות- שרירים, גידים וברצועות סביב הברך, ועל ידי כך לאפשר למטופל החלמה וחזרה לשגרה מהירים יותר לאחר הניתוח.
  • הרדמה ספינלית מקומית ולא כללית (ככל שניתן).
  • חזרה מיידית לפעילות - מספר שעות לאחר הניתוח פרופסור דרקסלר מקים את המטופלים ומלמד אותם ללכת בתבנית הליכה תקינה עם וללא הליכון, כך המטופל לומד לתרגל הליכה נכונה. החשיבות בחזרה להליכה רגילה מיד לאחר הניתוח מונעת מהמוח לבנות דפוסי הליכה פתולוגים, דפוסים שלמוח קשה להשתחרר מהם מאוחר יותר. בנוסף, דפוסים אלו גוררים צליעה ממושכת וחולשה של שריר הארבע ראשי. פרופסור דרקסלר מלמד את המטופלים כיצד לצעוד צעד אחר צעד ללא צליעה, דבר המקצר משמעותית את השיקום.
  • בשיטתו של פרופסור דרקסלר, המטופל משוחרר לביתו למחרת הניתוח. המטופל מסוגל להתהלך ולהפעיל את הברך. אין צורך בשיקום מוסדי. פיזיותרפיסט מהקופה מגיע לבית המטופל ומבצע ומלמד תרגילים לכיפוף הברך וחיזוק השרירים. השחרור ישירות לבית מאפשר למטופל להיות בסביבה מוכרת ותומכת, מוקף בבני משפחתו וחבריו וגורם לו לרצות להתהלך ולהפעיל את המפרק ולא להיות תלוי באחרים. דבר זה מאיץ ומשפר את תהליך השיקום העצמי ללא פגיעה בביטחון המטופל.
  • המטופל נדרש להתאשפז לילה אחד בלבד, והפרוצדורה הרפואית אורכת שעה אחת לערך.

מתי תתקבל המלצה להחלפת מפרק ברך?

ההמלצה לניתוח להחלפת מפרק הברך תינתן בדרך כלל רק לאחר שנוסו ומוצו כל הפרוצדורות הלא ניתוחיות, לרבות נטילת תרופות נוגדות דלקת, זריקות תוך פרקיות- סטרואידים, חומצה היאלורונית, PRP, פיזיותרפיה וטיפולים נוספים. חשוב ביותר לנסות ולמצות את כל הטיפולים הלא ניתוחיים ורק במידה וטיפולים אלה לא צלחו, יומלץ לבצע ניתוח להחלפת מפרק ברך.

ניתוח החלפת ברך – התהליך

השלב הראשון בתהליך ניתוח החלפת מפרק ברך הוא ההרדמה. עבור רוב האוכלוסייה נדרשת רק הרדמה ספינלית (חצי גוף), ללא צורך בהרדמה מלאה. חומרי הרדמה מוזרקים לגב התחתון, למעטפת חוט השדרה באמצעות מחט דקה. חומרי ההרדמה פועלים למשך ארבע עד שש שעות שבמהלכן המטופל לא יוכל להזיז את רגלו וניתן יהיה לנתחו ללא כאבים. הרדמה חלקית מורידה את תופעות הלוואי שכרוכות בהרדמה מלאה כגון: בחילות, הקאות, סחרחורות וכד'.

צפו באילוסטרציה של ניתוח החלפת ברך

שלב שני - המנתח יחתוך את החלק הקדמי של הברך, יסיט את פיקת הברך ממקומה וכך יחשוף את עצם הירך והשוק. הרקמה העודפת (הסחוס) וחלקי העצמות הפגועות יוסרו ובעזרת תבניות חיתוך תוך איזון עדין של הרצועות וחיתוך מינימיל של העצם. זאת למעשה ההכנה של העצמות למשתל.

פרופסור דרקסלר הוא מחלוצי השימוש בזרוע רובוטית בניתוחי המפרקים. בעזרת הרובוט ניתן לחתוך בדיוק רב תוך מעקב רציף אחר זווית ומיקום המשתל לאורך כל הניתוח. דבר זה מבטיח תוצאה צפויה ואנטומית בהשתלת המפרק המלאכותי.
המשתל מורכב בשני חלקי הברך, ניתן גם להחליף את החלק הסחוסי של הפיקה (לא מחייב). המשתלים מחוברים לעצם בעזרת דבק מיוחד (צמנט) או שמשתלים מיוחדים מולבשים ישירות על העצם ללא דבק, והעצם גדלה לתוכם.
בהמשך, מנח הפיקה ותנועת הברך בכיפוף ויישור נבדקים לפני סגירת החתך.
החתך נתפר באמצעות תפרים תת־עוריים הנספגים בעור ואינם מחייבים הסרה של החוטים.


שלב שלישי וסוף התהליך - הברך נחבשת בחבישת לחץ ארוכה להורדת הנפיחות, ולאחר מכן המטופל מתחיל להניע את רגליו ולתרגל את ההליכה עם המשתל החדש.

האם ניתוח החלפת ברך כרוך בסיכונים כלשהם?

כמו בכל פעולה פולשנית קיימים סיכונים מסוימים לסיבוכים כגון: זיהום, פגיעה בכלי דם, עצב, סיבוכים של הרדמה, שבר של העצם סביב המשתל ופריקה. הסתברות לסיבוכים הנ"ל הינה נמוכה מאוד ונעה בין 0.5-1% לערך. סיבוכים כלליים נוספים: עצירות, בחילות, הקאות, אצירת שתן, פקקת ורידים, כאבים או נוקשות באזור המפרק (לרוב חולפים עם הזמן).
חשוב לציין, כי לפני הניתוח הצוות הרפואי מסביר באריכות על הסיבוכים האפשריים והסיכונים הכרוכים בניתוח. בנוסף, חשוב מאוד לתאם ציפיות בין המנתח למנותח - למרות שהניתוח עם אחוזי הצלחה גבוהים ביותר, לא ניתן לרוב להבטיח 100% הצלחה. המטרה העיקרית של הניתוח הינה שיפור באיכות החיים בצורה כזו שהברך תפסיק להיות מרכז החיים בשל ההגבלה והכאבים. לכן, שיפור של 80% ומעלה מהמצב לפני הניתוח בהחלט מהווה הצלחה משמעותית.
חשוב לדעת שייתכן ויישארו כאבים, הגבלה, נפיחות ונוקשות בברך. לרוב, תסמינים אלו משתפרים עם הזמן אך בהחלט יכולים להישאר ברמה נמוכה.

שיקום לאחר ניתוח החלפת ברך

כמו כל מפרק בגוף, המפרק הוא איבר שחיוני מאד להפעילו כדי למנוע נוקשות וניוון. מכאן נובעת החשיבות הרבה בתחילת הפעילות זמן קצר לאחר הניתוח. לפני שנים, בניתוח מסוג זה היו מבקשים מהמטופל להישאר במיטה ולא לזוז כמעט למשך שבועיים. כיום, שש שעות לאחר ניתוח ברך מתחיל כבר תהליך השיקום בו המטופל קם, מתהלך על רגליו ומתחיל לכופף את הברך. המטופל מקבל מרשם לתרופות להקלת הכאב. לאחר מכן, השיקום כולל תהליך של פיזיותרפיה והליכה, בהתחלה עם הליכון ולאחר מכן עם מקל. מלבד זאת המטופל מקבל תרגילים קבועים לביצוע בשבועות שלאחר הניתוח.

תוצאות החלפת מפרק ברך

לאחר הניתוח, רוב המטופלים מעידים על שיפור משמעותי באיכות חייהם, על היכולת ללכת ולפעמים אפילו לרוץ, תוך חזרה לשגרה נוחה ונעימה יותר כמעט ללא כאב.

צפו בסיפורי הצלחה של מטופלים שעברו ניתוח החלפת מפרק ברך בשיטה החדשה אצל פרופ׳ דרקסלר:

בחירת הרופא המטפל

כאשר עוברים תהליך רפואי קיימת חשיבות גבוהה בבחירת הרופא המטפל, המכשור והידע שצבר.
פרופסור מיכאל דרקסלר משמש כיום כמנהל המחלקה האורתופדית והמערך להחלפות מפרקים בבית החולים אסותא אשדוד. לצד העבודה באסותא הוא משמש גם כפרופסור חבר קליני בחוג לאורתופדיה באוניברסיטת בן גוריון.
בתחילת דרכו בתחום פרופסור דרקסלר ביצע ניתוחי החלפת ברך ברחבי העולם תוך הדרכה של טובי המנתחים וביצע השתלמויות וניתוחים בטורונטו שבקנדה, ברלין בגרמניה וניו־יורק. הניסיון והמוניטין שצבר הופכים אותו לאחד מהמומחים הבכירים בארץ בתחום החלפות המפרקים ובעיקר החלפת מפרק ברך, ניתוחים מורכבים כמו רביזיות מפרקים (ניתוח חוזר), אוסטאומיות ופתרון בעיות בחוסר יציבות הפיקה.

פרופ' דרקסלר מנתח באסותא אשדוד, אסותא רמת החייל ובבית חולים רפאל.

לתיאום פגישת ייעוץ מקצועי לבחינת הטיפול המתאים, ולתיאום תור לניתוח החלפת מפרק ברך פנו למרפאה של פרופ' דרקסלר עוד היום במרכז לאורתופדיה מתקדמת בבית החולים אסותא, בטלפון 050-4378437.

החלפת מפרק ירך בגישה קדמית

שאלות ותשובות על ניתוח החלפת מפרק ברך

המשתל בנוי מסגסוגת של מתכות - טיטניום, קובלט כרום וחלק מפלסטיק מיוחד – פוליאתילן. המשתל עמיד למשך שנים רבות עם אחוזי שרידות גבוהים, מעל 20 שנה.
לרוב המשתל מודבק לעצם בעזרת צמנט אך ניתן גם לחברו בצורה ישירה בטכניקה מסוימת ואז העצם גדלה לתוכו.

חשוב להגיע לייעוץ ראשוני עם פרופ' דרקסלר עם צילומי רנטגן וכל חומר רפואי אחר. במקרה של שחיקת סחוס בברך, צילום ברכיים בעמידה. במעמד הפגישה בקליניקה תופנה לבדיקות נוספות לפני הניתוח וכן למרפאת טרום הרדמה.

לרוב, ניתוח החלפת ברך מתבצע בהרדמה חלקית המכונה הרדמה ספינלית. תהליך זה מאפשר למטופל להישאר ערני בזמן הניתוח. המטופל לא יחוש את החלק התחתון של גופו במשך ארבע עד שמונה שעות ויקבל טשטוש כך שיוכל לישון. זמן זה מספיק לביצוע הניתוח. עם זאת, חלק מהמטופלים יזדקקו לטיפול בהרדמה מלאה.

ניתוח החלפת מפרק ברך אורך בערך כשעה אחת. המטופל מאושפז במשך 24 שעות.

לאחר ניתוח החלפת ברך המטופל עשוי לחוש מגבלה פיזית בהליכה, שתפחת לאורך השבועות שאחרי הניתוח. בהתחלה המטופל יצטרך להיעזר בהליכון ולאחר מכן במקל הליכה. חשוב לדעת שייתכן ויישארו כאבים, הגבלה, נפיחות ונוקשות בברך. לרוב, תסמינים אלו משתפרים עם הזמן אך בהחלט יכולים להישאר ברמה נמוכה.

בשיטתו של פרופסור דרקסלר, המטופל משוחרר לביתו למחרת הניתוח. המטופל מסוגל להתהלך ולהפעיל את הברך. אין צורך בשיקום מוסדי. פיזיותרפיסט מהקופה מגיע לבית המטופל, מבצע ומלמד תרגילים לכיפוף הברך וחיזוק השרירים.
השחרור ישירות לבית מאפשר למטופל להיות בסביבה מוכרת ותומכת, מוקף בבני משפחתו וחבריו וגורם לו לרצות להתהלך ולהפעיל את המפרק ולא להיות תלוי באחרים. דבר זה מאיץ ומשפר את תהליך השיקום העצמי ללא פגיעה בביטחון המטופל.

לאחר תום תהליך השיקום המטופל יכול לחזור לפעילות רגילה – הליכה משחקי ספורט ואפילו לפעמים ריצה – הכל לפי מה שהגוף מאפשר. חשוב לדעת שייתכן ויישארו כאבים, הגבלה, נפיחות ונוקשות בברך. לרוב, תסמינים אלו משתפרים עם הזמן אך בהחלט יכולים להישאר ברמה נמוכה.

לאחר הניתוח יכולה להיות תחושה של נוקשות, חום מקומי בברך המלווה בכאבים בעיקר בלילה. דבר זה נובע ממספר גורמים:

  • לאחר הניתוח יכולה להיות תחושה של נוקשות, חום מקומי בברך המלווה בכאבים בעיקר בלילה. דבר זה נובע ממספר גורמים:• הסתגלות השרירים למנגנון המכני החדש. חשוב לדעת כי חלק מהשרירים עדיין "יזכרו" את הפתולוגיות הקודמות.
  • התהליך הדלקתי בתוך המפרק שהולך ופוחת עם הזמן.
  • תהליך הריפוי הטבעי פולט חום, יכול להימשך מספר שבועות. עם הזמן זה נרגע.
  • המשתל המלאכותי עצמו שונה במרקם ובגודל ממפרק טבעי, ולכן, למרות שמוחזר בצורה כמעט אנטומית הוא לא יחזור לפעילות באותה הרמה כפי שהמטופל חווה בגיל צעיר יותר ולרקמה מסביב לוקח זמן לקלוט את המשתל.
  • כל חתך, חיצוני או פנימי, יוצר רקמת צלקת שמטבעה הינה פחות גמישה מרקמה אנטומית ויוצרץ נוקשות באזור הניתוחי לכן, חשוב מאוד למתוח אותה על ידי תרגילי פיזיותרפיה מיד לאחר הניתוח.עם זאת, תהליך שיקום יעיל, הכולל פעילות גופנית יכול לאפשר לשרירים לחזור לשליטה עצבית־שרירית תקינה ולזרז ולשפר את תהליך הריפוי וההחלמה.

רגישות למתכות מתאפיינת באודם, גרד, שלפוחיות וכאבים, במקרים קיצוניים יכולים לגרום לתגובה אנפילקטית קשה. בהחלפות מפרקים, המשתלים מכילים ברמה נמוכה ביותר מתכות כגון ניקל, קובלט וכרום. מי שלא יכול לענוד תכשיטים – זהב, כסף וכד' בשל רגישות נשלח למבחן אלרגיה. אם התוצאה הינה חיובית, ניתן להשתמש במשתלים מיוחדים ללא המתכות הנ"ל.

לאחר הניתוח מוזרם דם רב כחלק מתהליך הריפוי הטבעי של הניתוח. היות ועם הגיל כלי הדם והמסתמים הורידיים פחות גמישים, דבר זה גורם ליציאת נוזל לכלי הדם לרקמות מסביב ולבצקות בכל הרגל, בעיקר באזור הקרסול וכף הרגל. עם הזמן, כחלק מתהליך הריפוי, הבצקות חולפות. ניתן "לעזור" לגוף על ידי הרמת הרגל המנותחת כאשר יושבים או שוכבים, קירור מקומי וחבישה אלסטית עדינה.

לאחר הניתוח אין הגבלות!!!
מותר לעשות הכל במסגרת מה שהגוף מאפשר ולפי הגבלת כאב. עם הזמן והתרגול טווח התנועה גדל והכאב יורד.

יום לאחר הניתוח מתחילים כבר ללכת ולתרגל הפעלה של המפרק. לרוב, מתהלכים תחילה עם הליכון למספר ימים עד שבועיים. בהמשך, עוברים למקל למספר ימים נוספים. לאחר מכן, מתהלכים ללא אמצעי עזר.
חזרה לפעילות מלאה תלויה בכל מטופל – בעיקר ביכולותיו הפיזיות שאיתן הגיע לניתוח מבחינת כושר וחוזק השריר. לרוב, חזרה לפעילות מלאה הינה בסדר גודל של חודש עד 3 חודשים.

ניתוח החלפת מפרק ברך הינו ניתוח כואב ולכל מטופל סף הכאב האישי שלו. לאחר הניתוח מקבלים תרופות רבות לשבועות הראשונים שנלקחים מספר פעמים ביום. הכאבים החזקים בדרך כלל נמשכים שבועיים ולאחר מכן יש ירידה הדרגתית בכאב. לרוב לאחר חודש עד שישה שבועות, רוב הכאבים עוברים וכבר ניתן להסתפק בנוגדי כאב פשוטים או כלל לא.