דלקת פרקים

דלקת פרקים

דלקת פרקים, כפי שהיא מכונה בעגה העממית, היא דלקת המשפיעה על תנועת המפרקים. לעתים קרובות הסובלים מדלקת זו יחושו כאבים באזור כפות הידיים, הברכיים ועמוד השדרה. במאמר זה ננסה לעמוד על הסיבות לדלקת פרקים ועל דרכי הטיפול בה.

מהם הגורמים לדלקת פרקים?

הגורמים לדלקת פרקים יכולים להיות מגוונים ולנבוע ממספר סיבות עיקריות: מחלות ניווניות, מחלות זיהומיות, מחלות מטבוליות (עודף של חומצה במפרקים) או מחלות דלקתיות. חשוב לגלות מהי הסיבה לפגיעה במפרק משום שדרכי הטיפול יהיו שונות. חשוב לדעת כי אם מדובר במחלה כרונית ניתן יהיה להקל על הסימפטומים ולעכב את התפתחות הדלקת אך לא בהכרח למנוע אותה כליל.

תהליך האבחון של הדלקת מתבצע תוך בחינה של הסימפטומים השונים, בדרך כלל הרופא יבחן את הנושאים הבאים:

• האם קיים קישיון באזור המפרק?
• האם קיים כאב רק במצב של תנועת המפרק או גם במצב מנוחה?
• האם טווחי התנועה של האיבר המודלק השתנו?
• האם קיים שינוי ברקמת הסחוס באזור הכאב?
  (בתחילת הדלקת ניתן לזהות שינוי זה בבדיקת CT או בצילום רנטגן)[1].
• האם קיימת נפיחות או אדמומיות באזור המודלק?
• האם נוקשות המפרקים קיימת לאורך כל שעות היום או רק בשעות הבוקר?
• האם יש השפעה של מזג האוויר, הטמפרטורה בחדר או לחות על הכאב?
• האם המטופל סובל מחום הגוף או חום באזור הדלקת?

בדיקות דם לזיהוי דלקת פרקים שגרונית

חלק ממקרי הדלקת ניתן לאפיין גם באמצעות בדיקות דם המזהות נוכחות של דלקת בגוף. בדרך כלל הבדיקות ישמשו על מנת להבין אם מדובר במחלה המתקדמת ומחמירה עם הזמן. בין בדיקות הדם המבוצעות ניתן לציין:

• בדיקת RF– זיהוי נוגדן הנמצא בדם בעת דלקת ומכונה גורם שגרוני
• בדיקת שקיעת דם – מדד נוסף לזיהוי האם הגוף נלחם בדלקת?
• בדיקת נוגדני CPP– שילוב של בדיקת ה RF עם בדיקת ה CPP מאפשר לזהות כי מדובר בדלקת פרקים שגרוני ומדייק את האבחנה ביחס למחלות שגרוניות אחרות[2].

הטיפול בדלקת פרקים

שיטות הטיפול בדלקת פרקים משתנות בהתאם לסיבה הגורמת לדלקת. הטפול הנפוץ ביותר הוא טיפול תרופתי נוגד דלקת. טיפול זה ישולב בדרך כלל בפיזיותרפיה על מנת להחזיר למפרק את יכולת התנועה הקבועה שלו. בחלק מהמקרים, כאשר נדרשת הקלה מידית בכאב יוזרקו סטרואידים שימנעו את הכאב לזמן קצר של מספר חודשים.

טיפול בעת שחיקת סחוס

סיבה נוספת לכאבים במפרקים יכולה להיות בעקבות שחיקת סחוס. שחיקה זו אופיינית במיוחד למטופלים בגילאי שמונים פלוס ונובעת משינויים גופניים במנגנון הסיכוך של הסחוס. ההשפעה העיקרית היא בדרך כלל על הברכיים כאשר המטופלים מתלוננים על כאב, מוגבלים בתנועה ולעתים גם מפתחים דלקת הגורמת לנפיחות באזור ולתסמינים שצוינו לעיל של דלקת פרקים מסיבות אחרות. הטיפול בשחיקת סחוס מבוסס על הקלת הכאב באמצעים תרופתיים, שימוש בתרופות נוגדות דלקת או NSAID וזריקות סטרואידים. במקרים חריגים הרופא ימליץ על ניתוח החלפת ברך.

טיפולי פיזיותרפיה

בחלק מהמקרים ניתן להקל על הכאב והקישיון של הפרקים באמצעות טיפולי פיזיותרפיה וחום. חשוב לוודא את הסיבה לדלקת לפני התחלת הטיפול על מנת שלא לגרום להחמרה של הדלקת. במקרה שלמטופל יש חום יתכן ומדובר בדלקת זמנית שניתנת לטיפול. לכן, כדאי לבצע אבחון מקיף ולשלב מספר שיטות טיפול לאחר שהתבררה הסיבה לדלקת הפרקים.

לסיכום, דלקת פרקים היא תופעה נפוצה באוכלוסייה המבוגרת ומופיעה גם בקרב אוכלוסייה צעירה יותר כתוצאה ממחלות שונות. כיום, ניתן להקל בעיקר על הסימפטומים של הדלקת או לעצור אותם למספר חודשים אך במקרים כרוניים היא תשוב ותופיע. חשוב לאבחן את הסיבות לדלקת על מנת שניתן יהיה להעניק את הטיפול המתאים ולזהות האם נדרש טיפול רק בדלקת עצמה על ידי תרופות נוגדות דלקת או גם בפרקים שנפגעו באמצעות פיזיותרפיה?

מקורות: